הבלוג של אלהיה

"הגיע הזמן להתחיל במסע. ישנם גנים רבים המושכים את תשומת לבנו, אך בואו נעבור דרכם ונמצא את הגנן" ~רומי~

אמר אחד המורים התאילנדים הגדולים: "על מנת להתעורר ישנם רק שני דברים שעליכם לעשות. האחד, לצאת לדרך. השני, להמשיך. 

בבלוג הזה תמצאו פיסות הגות, הרהורים, שירים, סיפורים ותובנות שאספתי במהלך חיי, פוסעת בדרך המתגלה בעודי צועדת בה. 


אני מביאה לכם שיר יפיפה של המשורר הסופי חאפיז. השיר מדגים באופן משובב לבב, כפי שעושה השירה הסופית, את האופן בו התודעה המותנית והאוטומטית, מחלקת

"סופיזם בפעולה – תנו ליופי שאנחנו אוהבים להיות מה שאנו עושים. ישנן אלפי דרכים לכרוע ולנשק את האדמה" ~רומי~ סיפור קטן… שהתרחש במחולות עין שמר

אפתח מאמר זה בשיר של משורר בשם David Wanoger עמדו בשקט. העצים שמולכם והשיחים לידכם, לא הלכו לאיבוד. כל מקום בו הנכם נמצאים, הנו מקום

I sail with you. On the ocean of my dreams ~ Rumi ~ בפניכם השיר "אוקיינוס חלומותיי" Ocean of my Dreams, שיר של רומי שהולחן

הייתי בת 22 בערך. מבולבלת ונטולת כל חמלה עצמית עם תודעה חרדה ותזזיתית חברה טובה שלי חזרה משנה טיול בהודו – הטיול הגדול של "אחרי

ריפוי בליווי אישי במגוון טיפולים רגשיים בנוף המתפתח של טיפולים רגשיים, המיזוג של פואטיקה ומיינדפולנס מאפשר מרחב ייחודי לריפוי וצמיחה. כמורה לבודהיזם העוסקת בפסיכותרפיה מבוססת

אתמול, ממש בסוף הסשן, הקראתי למטופלת את השיר 'מלון אורחים' של רומי. אני עצמי הופתעתי מעוצמת האפקט. השיר כמו אסף את כל הנופים דרכם

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ. קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ. וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים, הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת, וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר, הַשֶּׁלֶג

בלב התרבות הסופית, בה הפואטיקה היא שפת הנשמה, צמחו קולות שחצו את גבולות הזמן, המקום והדת. בין קולות אלו, ישנם משוררים ידועים כג'לאל-א-דין רומי ושאמס-א-דין

**אל תהיי בודהיסטית, תהיי בודהה** אמר המורה של קורס הבודהיזם הראשון שלי, כשסיפרתי לו שניסיתי להסביר לכל החברים שלי למה ממש כדאי גם להם ללמוד

לא פעם תלמידי מיינדפולנס בתחילת הדרך שואלים אותי מה הקשר בין מיינדפולנס לבודיהזם, מבלי לדעת שהמיינדפולנס, שהפך לכזה טרנד בימינו, נטוע במשנה העמוקה ועתיקת היומין

אל תנסו לשמור את השירים הללו ואם נשברו כלי הנגינה זה לא משנה. נפלנו אל המקום בו כל דבר הוא מוזיקה. ~רומי~ איך פגשתי את

מדיטציה כַּמָּה הִפְחִידָה אוֹתִי הַשְּׁתִיקָה שֶׁתַּחְנִיק אֶת רַעֲשֵׁי הַנֶּפֶשׁ – וְהִנֵּה בְּהִירוּת נָפְלָה עַל הָעוֹלָם. וְדֶרֶךְ הָאִלְּמוּת רָאִיתִי עֵצִים וְשִׂיחִים מְדַבְּרִים וְשָׁרִים, שְׁבִילִים נִפְתָּחִים, נִסְגָּרִים,

כאב אם תוכלו להיות אמיצים להביט לתוכו ובמקום לשנות תנוחה או לקחת תרופה לרגע מספיק ארוך לנשום לתוכו תראו ששם ממש במרכזו צומחות לכם כנפיים

סוף סוף את מקשיבה לי אמר הקול הפנימי בקול חרישי. מזמן רציתי אמרתי. אבל הרעש בחוץ היה כה חזק.   ומה קרה עכשיו? נכנסתי הבייתה.

את שואלת לשלומי ואין לי תשובה. שלומי מטלטל בין ייאוש לתקווה. רגע צולל למצולות ורגע מזדקף ומזהה יבשה. ואולי התשובה פחות משנה, אלא יותר הכוונה.

התיישבתי על ספסל מאחורי מתחם האוכל שבאשרם במדבר. יום חמישי בערב. הפסטיבל הסופי השביעי. במבטא רוסי הוא שאל אם אפשר לשבת לידי. בחור צעיר ובהיר

לפני די הרבה זמן נתקלתי בכמה שורות של המיסטיקנית הסופית Rabia, ומשהו בהם הפעים והרטיט אותי. ואם זאת, מודה שלא באמת ירדתי לסוף דעתה. "אלוהים.

תפריט נגישות