כוחו של כאן – על מדיטציה, מיינדפולנס ומה שמעבר

אפתח מאמר זה בשיר של משורר בשם David Wanoger

עמדו בשקט. 

העצים שמולכם והשיחים לידכם, לא הלכו לאיבוד. 

כל מקום בו הנכם נמצאים, הנו מקום בשם "כאן". 

ועליכם להתיחס אליו כזר עוצמתי, 

לבקש רשות להכירו ולהיות מוכר על ידו.

היער נושם,

הקשיבו. 

הוא עונה,

יצרתי מקום זה סביבכם. 

אם תעזבו, תוכלו לחזור באמרכם, כאן. 

אין שני עצים זהים עבור העורב. 

אין שני ענפים זהים עבור הגדרון.

אין שתי נשימות זהות עבור האדם

אם מעשיו של העץ או השיח אבדו לכם.

וודאי אבדתם גם לעצמכם.

עימדו בשקט. 

היער יודע היכן אתם. 

תנו לו למצוא אתכם.  

כאן 

David Wagoner

אנחנו חיים בעידן של עומס רגשי ומנטלי. המחשבות שלנו מתרוצצות לכל עבר ורבים מאיתנו מוצאים את עצמנו מבלים נתחים עצומים מזמנו בעבר ובעתיד, שקועים בתכנונים, דאגות, ספקולציות, זיכרונות ועוד. פעילות מחשבתית אינטנסיבית זו מייצרת מתח רב הפוגם באיכות חיינו ובנוסף אנחנו מחמיצים רגעים רבים של הווה, רגעים מתוקים ומהנים שביכולתם להביא לנו הזנה ושמחה אם רק נשים לב אליהם. 

בתרגולי מיינדפולנס ישנו דגש רב על הרגע הנוכחי ועל כוחו של "כאן". מבט עמוק יותר אל תוך טבע הדברים, חושף בפנינו שמושג ה"כאן", אם זאת שהוא שימושי מאוד, אינו בהכרח כפי שהתרגלנו לחשוב. 

במאמר זה, נראה כיצד מדיטציה מיינדפולנס והדרך הבודהיסטית יכולות לסייע לנו להתמודד עם הנטייה לחיות בעבר ובעתיד, זאת בכדי שנוכל לחיות ויצור הווה משמעותי. בנוסף, המאמר יעמיק במושג ה"כאן" ויחקור את טבעו. 

הכאן הוא זר עוצמתי – תרגול מיינדפולנס

נחזור לשיר של דיוויד וואנוגר. 

בשיר הוא אומר: "כל מקום בו הנכם נמצאים הינו מקום בשם כאן. ולעליכם להתייחס אליו כאל זר עוצמתי. 

למה דיויד קורא ל"כאן" זר? 

סביר שלא ייקשה עלנו להבין את התשובה. 

ה"כאן" הוא זר משום שאנחנו לא נוטים לשהות בו. ומעבר לכך שאנחנו לא נוטים לשהות בו אנחנו לרוב לא מבקשים להכירו כלל. לרוב אנחנו מנסים להנדס אותו בכדי שיהיה נעים או יתאים לאיזו תמונה שאנחנו מחזיקים בראש אודות האופן בו היינו רוצים שהוא ייראה וייחווה. 

וכשב"כאן" אנחנו חווים כאב או חוסר נעימות כלשהי, אז בוודאי שאין לנו עניין להכירו. להיפך, אנחנו סולדים ממנו, מנסים לסלק אותו, עושים כל שביכולתנו לשנות אותו תוך שאנחנו מפליגים במחשבות ופרשנויות אודות מה "כאן" לא סימפטי זה אומר עלינו ועל מה שצפוי לנו בעתיד. 

אז ה"כאן" הוא זר אבל לא רק זר. דיויד וואנוגר קורא לו "זר עוצמתי". 

למה הוא עוצמתי?

משום שכשאנחנו באמת מוכנים להכירו, זה משנה את חיינו. 

בתרגול מיינדפולנס אנחנו לומדים לפגוש את הכאן מתוך כוונה להכירו ולהתיידד עימו. 

כשאנחנו מוכנים להרפות מניסיונותינו האינסופיים להנדס את הכאן ולהתאימו למה שנדמה לנו שאמור לקרות, אנחנו מתחילים לחוות הקלה במתחים ובמצוקות שלנו. 

כשאנחנו מוכנים באמת לפגוש את הכאן, במקום להתיש את עצמנו בניסיונות אינסופיים להגיע לאיזה עתיד מדומיין, תהליך עמוק של ריפוי מתחיל. 

עומקה של הדרך הבודהיסטית – דבריו של הבודהה על הכאן

אך אם חשבנו שתכליתה של הדרך היא להיות בכאן ועכשיו, צפויה לנו הפתעה מבלבלת. 

הבודהה מזמין אותנו להעמיק עוד יותר. 

באחת מדרשותיו הוא אומר: 

הרפו מן העבר, הרפו מן העתיד, הרפו מן ההווה. 

למה הכוונה? 

אם נתבונן לעומק, נראה שה"כאן" איננו יחידת זמן מובחנת עם התחלה, אמצע וסוף. לא ניתן להפריד רגע אחד מרעהו כפי שלא ניתן להפריד את הרוח מן השמיים. 

הכאן, כפי שמספרת לנו המילה 'הווה' – בה אנחנו משתמשים לא פעם כמילה נרדפת לכאן – הוא למעשה התהוות מתמדת ללא קו התחלה או סיום. זרם בלתי פוסק של אינפורמציה חושית, מחשבות, דימויים, תחושות ותגובות, שנמהלות זו בזו ונמצאות בהשתנות מתמדת – ריקוד אינסופי של מרכיבי חוויה שבכל רגע מתהווים למשהו חדש. 

כשאנחנו מוכנים להרפות אל תוך זרם הכאן המתהווה, לא רק שאנחנו חווים הקלה משמעותית, החיים מתחילים להתגלות לנו בקסמם, ברעננותם וביופיים השברירי והמרהיב. 

לסיכום:

הדרך הבודהיסטית ותרגול  מיינדפולנס, מאפשרים לא רק חיים מאוזנים ויציבים יותר המעוגנים ברגע ההווה, אלא גם פותחים צוהר אל טבעו העמוק של הקיום, בו כל הדברים כולם, כולל "הכאן", נמצאים בהתהוות מתמדת. 

אני מזמינה אתכם רגע לעצור, לחוש את הנשימה ואת פעימתו של הלב בגוף ולומר לעצמכם בשקט: 

"כל מקום בו הנני נמצא\ת הינו מקום בשם כאן". 

בקשו להכיר את הזר העוצמתי והמסתורי הזה. 

זה ישנה את חייכם.