אל תנסו לשמור את השירים הללו
ואם נשברו כלי הנגינה זה לא משנה.
נפלנו אל המקום
בו כל דבר הוא מוזיקה.
~רומי~
איך פגשתי את השירה הסופית?
הייתי בת 25. משוטטת בהודו, עוברת בין מקדשים ואשרמים, ממוקד רוחני אחד למשנהו, מוקסמת ומבוהלת בו זמנית מאותה מדינה כאוטית ואקזוטית בה זוהמה וקדושה נמהלות זו בזו כחוטים באותה פקעת צמר.
חדורת סקרנות ולהט, חיפשתי. לא ידעתי מה אני מחפשת אך חיפשתי.
באחד הימים שוטטתי בשוק הומה בבומביי ועצרתי לצד דוכן ספרים. באקראי שלפתי ספר שעל כריכתו כתוב: Crazy As We Are. מאת Jallauddin Rumi.
פתחתי וקראתי:
"בואו באשר תהיו. גם אם נדרתם אלפי פעמים ואלפי פעמים הפרתם נדרכם, בואו. מסע זה הוא לא מסע של ייאוש ".
המילים ניבטו אלי כמו קריאה, כמו הבטחה, כמו לחישה הלוחשת ממעמקים את כמיהותיי העמוקות ביותר.
המוכר רצה 600 רופי, אני הצעתי 300, הוא לא ויתר, אני התמקחתי, התווכחתי, כמעט שהנחתי, אבל הקריאה הייתה חזקה ממני.
"בואי באשר תהיי" קרא לי הספר.
קניתי ובאתי. מאז אני ממשיכה לבוא.
ספר שירים זה מאת ג'לאל-א-דין רומי, היה הראשון מבין רבים שהוליכו אותי בנתיבי הפואטיקה הסופית.
על הסופיזם
הסופיזם הינו הזרם המיסטי של האיסלאם. מושרש בתורת הקוראן ובמסורותיו של הנביא מוחמד, הסופיזם מביע את התפיסה כי המהות העמוקה של כל הדתות היא אחת ויחידה – החתירה לאיחוד עם האהבה האלוהית.
הסופים רואים עצמכם כהולכים בדת האהבה. הם מחפשים את הנוכחות האלוהית לא רק בטקסטים ובטקסים מקודשים אלא באהבה המתגלה בכל רבדי הקיום; ביופיו של הטבע, בחסדם של זרים, בחיוכו של תינוק ובעומקו של הלב. באמצעות תרגול זה של ראיית אהבה ואלוהים בכל, הסופים מטפחים תחושה עמוקה של חמלה, אמפתיה וחיבור עם העולם הסובב אותם, בהכרה שאהבה היא לא רק רגש אלא עצם הקיום עצמו.
על השירה הסופית
מוזיקה, מחול ושירה הן מן הפרקטיקות דרכן הסופים מבטאים את כמיהתם לאיחוד עם האהוב.
לאורך מאות שנים, משוררים סופיים כמו רומי, חפיז ועטר כתבו שירים בעלי יופי ועומק שאין שני להם, המבטאים את נבכי האהבה האלוהית ואת מסתורי הנפש האנושית.
שירים אלו מהווים חלונות אל ליבה הפועם של הפילוסופיה הסופית. כל שיר הוא שטיח השזור מחוטי אהבה, כמיהה ואקסטזה אלוהית, המזמין את הקוראים לצאת למסע של גילוי עצמי והתעוררות.
זו שירה הספוגה במטאפורות, דימויים וסמלים, המנכיחים אמיתות אזוטריות המהדהדות בזמן ובמרחב.
כוחה של המילה המדוברת:
בליבה של השירה הסופית נמצאת פרקטיקה מקודשת ועתיקה של דקלום. במפגשים סופיים מסורתיים, הולכי הדרך מתכנסים על מנת לנגן, לרקוד ולדקלם שירה בשבחו של האהוב.
פעולת דיבור השירה, גורמת לאנרגיה הטרנספורמטיבית של המילים להדהד בגוף ובלב ולשאת את המחפש קרוב יותר אל המהות האלוהית.
אני גיליתי את כוחה של שירה סופית מדוברת, לא במפגש סופי מסורתי אלא בפסטיבל מספרי סיפורים בו זכיתי לצפות בשני מספרי סיפורים אנגליים מגישים את שירתו של רומי באופן מפעים. ישבתי בקהל מחושמלת.
המילים שכה אהבתי, שעד כה חוויתי רק בין דפי ספרים, עתה ריחפו בחלל מלאי צבע והוד, יוצרים דימויים מרהיבים שרטטו בגופי ודגדגו את נשמתי.
התחלתי לנתב את העשייה היצירתית שלי כמספרת סיפורים אל תוך השירה הסופית, צוללת אל תוך החקירה החדשה והמענגת של דיבור שירה זו.
ריפוי באמצעות מילים:
יש איכויות ריפוי עמוקות. היא מעניקה נחמה ללב הפצוע והדרכה לנפש האבודה. התמות השזורות בשירים – אהבה, כמיהה וגעגועים – מדברות ישירות למצב האנושי, מהדהדות עם הכמיהה האוניברסלית לשלמות, חיבור ואהבה.
המילים פועלות כמזור לנפש, מרגיעות את צלקות העבר ומעוררות תחושות עמוקות של חיבור ושקט. אני מרבה לומר לאנשים המגיעים למופעי וסדנאותיי שהשירים הללו הן כמו טיפות של תרופה הומאופטית. ניתן לטפטף אותם אל תוך הלב והם יעשו שם עבודה – ימיסו חסמים, יפתחו מנעולים, יחשפו מרחבים פנימיים.
שירה סופית בחיי היום יום
לשירה הסופית יש כוח להחדיר לחיי היום יום משמעות ותכלית. אני מרבה לומר לאנשים שהשירים הללו הם לא רק מילים יפות הנוגעות בלב, הם הוראות הפעלה. הם מתווים לנו דרך, מאירים לנו כיוון, מספרים לנו איך כדאי להתבונן, לנהוג, לפגוש את עצמינו ואת החיים. ניתן לשלב עבודה עם שירה סופית בחיי היום יום, ולטפח בעזרתה מודעות הולכת ומעמיקה.
השירה הסופית משמשת תזכורת לחיבור וליחסי הגומלין של כל מרקם הקיום וליופי המוטמע של הבריאה. כל מילה נושאת בתוכה את מעיין המהות, ומזמינה למסע עמוק אל לב הקיום.
סיכום:
בעולם רווי פילוג ומחלוקת, השירה הסופית עומדת כמגדלור של תקווה וריפוי. באמצעות השירה הנצחית הזו, אנו נזכרים באחדות הקיום ובכוחה של אהבה. בעודנו נספגים ביופייה של השירה הסופית, אנו מוצאים נחמה לנפשנו והדרכה למסענו.
אני מזמינה אתכם לחבור אלי למסע היפיפה הזה. "בואו באשר תהיו".
